תמונת כיתה עם תלמידים יהודים, שנגחאי, סביבות 1940.
פיטר הלוי (שני משמאל) עם משפחתו בשנחאי, סביבות 1940.

על מה אנחנו מודים?

בזמן מלחמת העולם השניה, כ 20,000 יהודים שנמלטו מאירופה הנאצית מצאו מקלט בשנגחאי.

היום ישראל אומרת תודה.

שנחאי היתה באותה העת 'נמל פתוח' והיהודים שהגיעו אליה מצאו מקלט בעיקר ברובע הונקאו.

הפליטים היהודים חיו בשלום ובידידות עם שכניהם הסינים. יחדיו הם עברו את שנות המלחמה הקשות אבל גם חלקו רגעים משמחים. הפליטים היהודים פתחו בתי ספר קהילתיים, הקימו בתי כנסת, תיאטראות ובתי קפה, הוציאו לאור עיתון ובנו נבחרות ספורט.

בתום המלחמה מרבית היהודים עזבו את סין והיגרו לישראל, לארה"ב ולאוסטרליה. בין הפליטים היהודים בשנחאי היו שר האוצר האמריקני לשעבר מייקל בלומנטל, איש העסקים שאול אייזנברג והמלחין אוטו יוהכים.

לציון 70 שנה לתום מלחמת העולם השניה, הקונסוליה הישראלית בשנגחאי הפיקה סרט המסמל ידידות ושיתוף פעולה. בסרט מופיעים ישראלים רבים האומרים תודה לשנגחאי ותודה לעם הסיני על החברות והכנסת האורחים בשעות הקשות של המלחמה.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מביע בסרט את תודתו באופן אישי ובנאומו המלא ניתן לצפות כאן באתר.

בין הישראלים הנוספים שמופיעים בסרט אפשר למצוא פליטים לשעבר שגדלו בשנגחאי, ראש עיריית חיפה (עיר תאומה של שנגחאי) יונה יהב, חתן פרס נובל פרופ' ישראל (רוברט) אומן, הקוסם חזי דין, עובדים בתעשיית ההיי טק, תלמידים ואמנים.

משמאל: הפליטים לשעבר בשנגחאי רינה שרון, ריצ'רד וייס ומר רן ויינרמן בחיפה, ישראל 2015.
פיטר הלוי, לשעבר פליט בשנגחאי עם נכדיו בכפר-סבא, ישראל 2015.